<h1>העיטור אות ג' גט מיאון</h1>
<h2>דף קלח:</h2>
[יבמות ק"ז ע"ב] אמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא [תנא] בראשונה היו כותבין בגט מיאון לא רעינא ליה ולא צבינא ליה ולית אנא בעי להתנסבא ליה כיון דחזו דנפיש דיבורא אמרי אתי לאיחלופי בגיטא תקינו הכי ביום פלוני מיאנה פלונית בת פלוני באנפנא ולא דמיא מיאון לגט דממאנת באיש היא מותרת בקרוביו והוא מותר בקרובותיה.
כתב איך פלונית בת פלוני אתת קדמנא לבי דינא ואמרת לנא דאמא או אחי אטעו יתי וקדישו יתי להדין פלוני בן פלוני ואנא ינוקתא הויתי והשתא נמי ינוקתא אנא ולא ניחא לי בהדין גברא ולית אנא בעיא ליה ואנא ממאנה ביה וכדאמרה לנא הכי בדקנא אנחנא בהדין פלנית ואסהידו סהדי קדמנא דינוקתא היא וכתיבנן לה [שטרא] דנן ויהיבנא לה בידה למהך להתנסבא לכל גבר דתצביין כדת משה וישראל ואנש לא ימחה בידה מיומא דנן ולעלם ומאי דהוה קדמנא כתיבנא וחתימנא ויהיבנא בידה למהוי לה לזכו ולראיה. ומסתברא דהאי דיבורא נפיש טפי ואתי לאיחלופי בגיטא והכי בעי למכתב במתא פלונית איך פלנית בת פלני דהיא ינוקתא דקדשוה אמה ואחיה מיאנה בפלוני בן פלוני באנפנא וכתיבנא שטרא דנא ויהיבנא לה למהך להתנסבא לכל גבר דתצבי כדת משה וישראל ואנש לא ימחה בידה מיומא דנן ולעלם. עדים.
<h2>דף קנו.</h2>
וגרסינן בפרק מי שמת (ב"ב קנ"ו.) אמר רב נחמן אמר שמואל בודקין לגיטין ולקידושין ולחליצה ולמיאונין וכן הלכתא. בא סימן התחתון עד שלא בא העליון או חולצת או מתיבמת (נדה מ"ח.) בא העליון עד שלא בא התחתון חכמים אומרים או חולצת או מתיבמת והלכתא כותיהו. תנו רבנן (מ"ח:) כל הנבדקות נבדקות על פי נשים וכן היה רבי אליעזר מוסר לאשתו. ורבי ישמעאל מוסר לאמו רבי יהודה אומר תוך הפרק אין נשים בודקות אותן שאין משיאין ספק על פי נשים רבי שמעון אומר אף תוך הפרק נשים בודקות אותן ונאמנת אשה להחמיר ולא להקל. ואסיקנא פלוגתייהו דרבי יהודה סבר תוך הפרק כלאחר הפרק. לאחר הפרק דאיכא חזקה דרבא סמכינן אנשים ובדקן נשים תוך הפרק דליכא חזקה דרבא לא סמכינן אנשים ורבי שמעון סבר תוך הפרק כלפני הפרק ובעיא בדיקה דאי משתכחן לאחר הפרק שומא נינהו. ונאמנת אשה להחמיר ולא להקל. אי בעית אימא רבי יהודה היא ואתוך הפרק. ואי בעית אימא רבי שמעון ולאחר הפרק ולית ליה חזקה דרבא. ופסקי רבוותא הלכה כרבי שמעון דהא רבא פסק דהלכה תוך זמן כלפני זמן הלכך כל הנבדקות נבדקות על פי נשים בין לחליצה בין למיאונין בין תוך הפרק בין לאחר הפרק דסמכינן אחזקה דרבא. ונאמנת אשה להחמיר ולא להקל רבי יהודה קתני לה ואתוך הפרק. וקשיא לן כי איבעיא לן (לעיל מ"ה:) תוך זמן כלפני זמן או כלאחר זמן מאי קא מבעיא ליה דהא פלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון היא. ורב נחמן בר יצחק דאמר התם כתנאי ומדחו ליה לימא כתנאי מהא דהא ליכא לדחוינהו כלל. ואיכא למימר דלא מבעיא ליה אלא לענין עונשין כדאמרינן התם, והתם הוא דפסקינן תוך זמן כלפני זמן אבל לענין חליצה ומיאונין לא קאמר ואיכא למימר דהלכה כרבי יהודה כדקימא לן רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה. וצריכא עיונא.
מיהו קימא לן כרבא דאמר קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה צריכה בדיקה חזקה הביאה סימנין למיאון אבל לחליצה לא. ולחליצה נמי היכא דיצא קול עליה שהגיעה לכלל שנותיה והוחזקה בסימנין בשכנותיה אינה צריכה בדיקה. והא דאמר רב נחמן אמר שמואל בודקין למיאונין וקימא לן דהלכתא היא קשיא ליה לרב אלפס למאי הלכתא היכי משכחת לה אי תוך זמן ולפני זמן שומא נינהו ולא עבדינן בהו עובדא ואי לאחר זמן האמר רבא קטנה שהגיעה לכלל שנותיה חזקה הביאה סימנין ואף על גב דבדקינוה לאחר זמן ולא אשכחינן בה מידי חיישינן הא אפסיקא הלכתא דחוששין שמא נשרו. [ופריק] דהאי דפסקינן חוששין שמא נשרו היכא דקדיש תוך זמן ובעל לאחר זמן כדכתבינן לעיל. אבל היכא דלא בעל אחר זמן דהוו להו נשואין דרבנן לא אמרינן חוששין שמא נשרו ולא אמר רבא דלא בדקינן לה דלא אמר רבא חזקה הביאה סימנין אלא לענין איסורא דאורייתא לחומרא כו' כדאיתא בהלכות וטעמא ברירא הוא.
ומסתברא נמי דכי אמרינן חזקה הביאה סימנין הני מילי דידיעא מילתא שהגיעה לכלל שנותיה הא לא ידעינן בדקינן לה, ואי אתיא שתי שערות לא ממאנה דחזקה הגיעה לכלל שנותיה. ואי נמי דידעינן שנותיה בדקינן לה תוך זמן ולפני זמן דאי משכחינן להו אחר זמן שומא נינהו וממאנה. אי נמי בודקין למיאונין לאפוקי מדרבי יהודה דאמר עד שירבה שחור על הלבן הוא דאתא וכיון דאשכחינן לה שתי שערות לא ממאנה דלא כר' יהודה ואף על גב דאמר רבי אבהו אמר רבי אלעזר (נדה נ"ב:) הלכה כרבי יהודה לית הלכתא כותיה כדאשכחינן בבריתא (שם ע"ב) כשבאתי אצל רבי עקיבא אמר לי בלבול זה איני יודע שלקית איני מכיר עד מתי הבת ממאנת עד שתביא שתי שערות וכן הלכתא.
